תולעת פארק

שמה המדעי של התולעת הוא ספירוצרקה לופי, ושמה העיברי "תולעת הפארק הקטלנית" ניתן לה לאחר שאובחנה לראשונה בכלבים שחלו במחלה באזור הפארק הלאומי ברמת גן. מאז התפשטה תולעת הפארק הקטלנית לכל מרכז הארץ, והיא גורמת למחלה קשה המסכנת את חיי הכלבים.

הדבקה

כלב חולה מפריש ביצים של התולעת בצואה,הצואה נבלעת ע"י חיפושית זבל, ובה בוקעת הצורה הצעירה של התולעת שמתפתחת עד לשלב המדביק. חיפושית זבל המהווה פונדקאי נבלעת ע"י הכלב ישירות, או דרך צואת כלבים נגועה,מכרסמים שונים ופגרי חיות.

התולעת משתחררת בקיבת הכלב ונודדת דרך כלי הדם של מערכת העיכול לאבי העורקים ומשם אל דופן הוושט, לעיתים בזמן מעבר התולעת דרך דופן אבי העורקים היא עלולה לגרום בו לקרע ולמוות פתאומי.

התולעים הבוגרות נודדות בגוף הכלב ועלולות להגיע גם לקנה הנשימה,לריאות ,לכליות ולאברים נוספים.

כשהגיעה התולעת לוושט (נדידה זו נמשכת בסביבות 3-2 חודשים), היא מתחפרת ומטילה את ביציה,תוך כדי יצירת גושים הנקראים גרנולומות סביב הביצים, אותו הגוש עלול להפוך לגידול סרטני ממאיר השולח גרורות לאיברי הגוף השונים.

הביצים מגיעות לקיבת הכלב, מופרשות בצואה ומעגל ההדבקה ממשיך.

התולעת אינה מידבקת לבני אדם.

סימני המחלה

הגרנולומות הנוצרות בדופן הוושט הן גושים גדולים שגורמים לחסימה ומפריעים לבליעה ולנשימה, לכן חשוב להגיע לוטרינר במצב של:

  • שיעול והקאות-לרוב מיד לאחר האוכל.
  • פליטת מזון.
  • ריור מוגבר.
  • קושי בבליעה.
  • אובדן משקל.
  • חום.
  • שלשול (לעיתים דמי).
  • חום.
  • אנמיה.
  • צליעה

אבחון

  • עפ"י סימני המחלה
  • צילום רנטגן- לעיתים מגיעות התולעים לבסיס עמוד השדרה וגורמות להסתיידות החוליות, דבר שנראה בצילום רנטגן כמעיין גשר בין החוליות.
  • הכנסת סיב אופטי לוושט הכלב (אנדוסקופיה)
  • דגימת צואה-לעיתים ניתן לבודד ביצים מצואת הכלב, אך חשוב לציין שאי מציאת ביצים לא בהכרח שוללת את המחלה.

טיפול ומניעה

לא קיים חיסון נגד המחלה, כך שאם הכלב פיתח את המחלה ניתן לטפל בו,אולם הטיפול מורכב וממושך והסיכוי להחלים מהמחלה אינו גבוה. ללא טיפול הכלב ימות לאט ובייסורים.

לכן הדבר החשוב ביותר זה המניעה:

  • להשתדל למנוע מהכלב לאכול צואה, זבל או דשא בעת הטיול.
  • לאסוף את צואת הכלבים משטחים ציבוריים.
  • טיפול מונע כנגד תולעת הפארק אחת לחודשיים וחצי.